שמורת בני ציון והמלצה על פודקאסט סיפורי ילדים מעולה

מכירים את זה שאתם גרים רוב חייכם באזור מסוים וחושבים שאתם מכירים כל פינה שלו, כל סמטה, פארק מקומי או חורשה מפורסמת עד שפתאום.. אתם מגלים שלא?

זה מה שקרה לי עם שמורת בני ציון, שאליה יצאנו לטייל בשבת האחרונה.

כשהייתי בת 15 עברתי עם ההורים שלי ואחותי שרון מהעיר הגדולה תל- אביב למושב קדימה שבאזור השרון. זאת הייתה תקופה כזאת של גילויים, של התחלות חדשות, של חברויות שצריך לבסס מהתחלה וגם של הרבה רגעים מחוץ לבית.

במסגרת הרגעים האלה שהייתי מעבירה עם החברים החדשים בטבע (שינוי גדול מהילדה העירונית שהייתי עד אז), יצא לנו להסתובב הרבה באזורים הירוקים של השרון. אחרי שהוצאנו רישיון יכולנו גם להרחיק קצת יותר משדות אבן יהודה/ קדימה וכך יצא שהעברנו שעות רבות של סופ"ש ושל שמש גם באזור בני ציון. היה לנו שם עץ קבוע, נדיב כזה, שבצילו אהבנו לרבוץ, מן נקודת מפגש שכזאת שהפכה להיות המקום של החבר'ה. תמיד היה אפשר למצוא שם מישהו משלנו וזה היה ממש כיף ונאיבי ושל פעם.

מפה לשם, גדלתי בכמה שנים ודי הופתעתי כששמעתי שבבני ציון יש שמורה מסודרת של רשות הטבע והגנים, כי לתומי חשבתי שאני מכירה את האזור די טוב. אז חשבתי. מסתבר, שכמו שאני השתניתי, ככה מקומות יכולים להשתנות גם הם.

אז יש שמורה. והיא יפה ופורחת וממש קרובה (אליי לפחות), לא צריך לנסוע שעות כדי להגיע אליה וגם לא להתכונן לביקור שנה וחצי מראש. זה הזמן להשאיר את הציוד הכבד בבית ופשוט להגיע.

המקום נמצא ממערב למושב בני ציון, בשטח הפתוח המוביל לכיוון נחל רשפון. הנוף הנשקף מכל עבר הוא לרוב פתוח, אין המון עצים גבוהים אלא עשבים, שיחים והמוני פרחים, הרבה מהם ייחודיים למקום. אפשר למצוא כאן חצבים, כלניות, צבעונים, סחלבים, סביונים, אירוסים, קקטוסים מרהיבים, שיחי לוטם וכשאנחנו ביקרנו הקיפו אותנו גם שדות חיטה ירוקים שממש כיף להצטלם בתוכם ואפילו המון זחלים.

הנה כמה ראיות-

אין ספק בכלל שחוץ מהפריחה המהממת, גולת הכותרת של הטיול שלנו הייתה שפתאום, בלי שום התראה ובהפתעה מוחלטת, מצאנו צב! יו, איזה מרגש זה היה להיתקל ככה סתם פתאום בצב חופשי בטבע. כשחושבים על זה, כשהיינו אנחנו קטנים זה היה הרבה פחות נדיר ועכשיו, נרשמה התלהבות שיא בקרב הפעוטות וגם בקרב ההורים שלהם.

---

בתכלס-

איך מגיעים? מכביש החוף יורדים במחלף שפיים לכיוון הכביש המשני שממזרח לחוות רונית. אחרי פסי הרכבת פונים ימינה, מתעקלים שמאלה ומשם ממשיכים בעקבות השילוט. לבאים מכביש 4, יורדים במחלף הדרים ונוסעים מערבה. במפגש הרכבת ממשיכים ישר. אפשר גם להחנות ליד השער הנעול שנמצא בסמוך לבית הספר של המושב, ולצעוד ברגל.

כמה זה עולה לנו? חינם אין כסף.

נגישות- בעיקרון המסלול מישורי ונגיש לעגלות. אפשר להסתובב עם העגלות גם בשטחים שמחוץ לשמורה המוגדרת, שהם יפים בפני עצמם ושווים לגמרי טיול.

כלבים- באסה אבל הכניסה לשמורה עצמה אסורה לכלבים. יחד עם זאת, אפשר בכיף להסתובב איתם מחוץ לשמורה, בשטחים הפתוחים שגם בהם טבע מרהיב והמון פריחה. אנחנו ראינו הרבה שעשו בדיוק ככה ונראה שמאוד נהנים.

מה כדאי להביא- מים, קרם הגנה בימי שמש, מחצלת ונשנושים לפיקניק בטבע.

טיפ למי שהדרך שלו קצת יותר ארוכה ומחפש רענון להעברת הזמן עם הילדים-  ממש לא מזמן גיליתי את הפודקאסט של תאגיד השידור הישראלי שנקרא "ראש מלא סיפורים" ומאגד בתוכו סיפורים של טובי סופרי הילדים הישראלים מכל הזמנים, פשוט תענוג!! הילדים שלי מאוד נהנים וגם אני משלימה ככה קצת פערים ושומעת סיפורים של דויד גרוסמן, מרים ילן שטקליס, עודד בורלא ועוד המון טובים נוספים.  הנה קישור ל"ראש מלא סיפורים"

---

אז כל שנשאר הוא לאחל לכם שתהנו חברים, תעשו חיים בשמורה המפתיעה ותמסרו ד"ש לצבי הצב אם תיתקלו בו.

אם אתם עדיין לא חברים בקהילת לימונצ'לו, אשמח שתיכנסו לקישור המצורף ותצטרפו, כך תוכלו לקבל ממני המלצות לאטרקציות וטיולים סופר שווים עם הילדים ובכלל, הרבה מהם חינמיים לגמרי.

מוזמנים גם לעקוב אחרי באינסטבלוג של לימונצ'לו- לחצו כאן.