זכרונות ילדות, דברים שלמדתי על עצמי ומתכון ללימונצ'לו מנצח

אני ילדה קטנה בעיר גדולה. מחכה בקוצר רוח לסופים של שבוע ולימים של חג ושל חופש.

אני ילדה שיוצאת בפעם הראשונה לטיול משפחות בנחל בצפון, אוספת המוני ראשנים קטנים לתוך קופסת טאפרוור שרק רגע קודם הכילה עוגה ריחנית וטעימה שאפתה אמא, מתלהבת כמו שרק ילדים יודעים.

אני ילדה בפיקניקים משפחתיים ביער בן שמן, אוספת איצטרובלים ונהנית מהרוח, נרדמת על ערסל שנתלה בין שני אורנים, בשלווה ששמורה רק לילדים.

אני ילדה ואחר כך גם נערה, מבלה את ימי הקיץ החמים בקרוואן של חברי משפחה שהם לגמרי משפחה, שוחה כל בוקר יחד עם עוד ילדות- נערות שכמותי לאי של טנטורה, אוספת המון צדפים ומחפשת סרטנים.

1

חוויות הילדות שאני זוכרת הכי טוב והכי לטובה תמיד מתקשרות באיזשהו אופן לטיולים ולחופשים שיצאנו אליהם כשהייתי ילדה. ברגעים האלו יחד, עם המשפחה והחברים, שם התרחשה הלמידה האמיתית שלי בחיים. וזה מה שאני מנסה להעביר הלאה לתום ולגיל שלי. כמה שיותר חוויות כאלה, כמה שיותר זכרונות מתוקים.

6

5.jpg


מפה לשם אני כבר לא ילדה, וכבר הספקתי ללמוד דבר- שניים על מי שאני היום. הנה כמה תובנות-

אני טובה בלהקשיב לאחרים.

ריח של גשם זה אחד הדברים. בכלל חורף. מאז שהילדים כאן כבר פחות, אבל בכל זאת.

בהחלט יש דבר כזה אהבה ממבט ראשון. כזאת ששורדת.

לשמוע Abbey Road תמיד יגרום לי להרגיש טוב יותר לגבי העולם. וגם הטרק הראשון של Atom Heart Mother, אבל בקטע אחר לגמרי.

חשוב לזכור לא לפחד מהפחד.

משתלות וחנויות ספרים מרגיעות אותי.

אפשר להתחתן גם אחרת. לא חייבים כמו כולם בכל דבר.

יש כמה דברים שהמוח שלי פשוט מסרב לקלוט כבר 35 שנה. לפתוח קופסת שימורים עם פותחן. לשחרר מפתח מצרור. כדורגל. מטריד משהו.

שום דבר לא מובן מאליו.

אימהות היא תמצית קיומי, הגשמת החלום הגדול ביותר שלי, על אמת. מאז ומתמיד זה מה שרציתי לעשות כשאהיה גדולה.

האימהות גם גרמה לי להעריך את אבא ואמא ואחותי לאין שיעור.

לא לזלזל בגנטיקה.

הכי חשוב זה בריאות, את כל השאר אפשר לתקן לבד.

אין אדם ששווה יותר או פחות מאדם אחר.

מה שהכי מגעיל אותי זה ריח של עוף.

חשוב לי ממש לפתח תמונות ולא רק לשמור על המחשב.

איזה כיף זה חנוכה ופורים ופסח, כמה טוב זה זיקוקים ביום העצמאות. האימהות מאירה את כל הקונספט הזה של החגים באור חדש וזה נחמד לי מאוד.

אני לא יודעת לספר בדיחות. זה גרוע בעיני. אבל אין ספק שאני מעריכה הומור טוב.

הודו. רק המחשבה עליה עושה לי חם בלב. אני אוהבת אותה באופן מיוחד- את הצבעים, הריחות, הטעמים, את הנוף והאנשים שלה, את הקסם שאופף אותה ושאי אפשר להסביר במילים. חלום גדול ואמיתי הוא להגיע אליה עם המשפחה הקטנה שלי ופשוט להיות.

אני לא יודעת לשמור על קשרים לאורך זמן. זה חבל לי מאוד.

חסרות לי כמה שעות שינה.

באיזשהו אופן, אני תמיד אשאר ילדה. מקווה להישאר תמיד פשוטה.


מתכון ללימונצ'לו של שנה חדשה וימי חג וחופש (כי השם של הבלוג מחייב וגם כי הוא ממש טוב. אבל ממש)

מה צריך?

13-14 לימונים צהובים ויפים

1.5 ליטר וודקה 40%

2/3 חבילת סוכר (כ- 650 גרם)

ליטר מים

איך מכינים?

מתחילים בקילוף הלימונים בעדינות עד להורדת השכבה הצהובה העליונה שלהם. חשוב שהקליפה שאנחנו מורידים תכלול רק את החלק הצהוב, ללא הלבן. ככה המשקה לא יהיה מריר.

מניחים את הקליפות בקנקן גדול או בצנצנת זכוכית יחד עם הוודקה. עכשיו צריך לחכות בסבלנות 20 ימים שלמים. זה החלק הקשה, אני יודעת, אבל תודו לי אחרי זה.

אחרי שעברו להם 20 ימים מלאים בכל טוב, נמשיך מהנקודה שבה הפסקנו-

נרתיח בסיר מים עם סוכר ונבחש עד לקבלת סירופ. נחכה אחרי זה עוד קצת.. עד שהסירופ יתקרר.

נפתח את הצנצנת הריחנית ונסנן את נוזל הלימונים שחכה לנו בסבלנות דרך מסננת דקה דקה, ישר לתוך הסירופ המקורר.

זהו. הלימונצ'לו שלנו מוכן. עכשיו מה שנשאר זה לערבב ולמזוג את המשקה לבקבוקים.

לימונצ'לו.jpg

מניסיון, זאת מתנה שמתקבלת תמיד באהבה והתלהבות. רק אל תשכחו לשמור בקבוק אחד להנאה אישית.

תהנו וספרו לי אם יצא טוב!


ואם אתם עדיין לא חברים בקהילת לימונצ'לו, אשמח שתיכנסו לקישור המצורף ותצטרפו, כך תוכלו לקבל ממני המלצות לאטרקציות וטיולים סופר שווים עם הילדים, הרבה מהם חינמיים לגמרי.

מוזמנים גם לעקוב אחרי באינסטבלוג של לימונצ'לו- לחצו כאן.

3 thoughts on “זכרונות ילדות, דברים שלמדתי על עצמי ומתכון ללימונצ'לו מנצח

השאר תגובה